למה אנו עוברים לשימוש בחימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום ליישום על שבבים
בשנים האחרונות ישנה דחיפה גדולה לשימוש בחימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום. זה הגיוני – אנו מנסים להימנע משימוש בחומרים ממסים ומההשפעות השליליות שלהם על הסביבה. בחדרי עבודה נקיים, הדברים כמו “ידידותיות לסביבה” או “חומרים ללא עופרת” אינם רק טענות שיווקיות – אלו הם דרישות ממשיות. טכנולוגיית האינפרא-אדום מבצעת את העבודה על ידי שליחת קרינה אלקטרומגנטית ישירות אל השבב – בלי צורך במתווכים.
הטריק לחימום ישיר
חשבו על תנור רגיל – הוא מחמם את האוויר, ואז האוויר מחמם את השבב. זה איטי ומבזבז חשמל.
לעומת זאת, נורות אינפרא-אדום שונות – הן שולחות קרינה באורך גל קצר, שחודרת ישירות אל פני השבב. אנו מכנים זאת העברה ישירה של אנרגיה. מכיוון שאין צורך לחמם כל סנטימטר רבוע בחדר, החימום מתבצע במהירות. זו דרך טובה לחסוך באנרגיה, מבלי להקריב את המהירות.
איזון בין מרחק לחום
כאן נמצא האתגר – רוב המהנדסים שאני מכיר נתקלים בבעיה של איזון המרחק בין הנורה לבין השבב.
אם הנורה מוצבת קרוב מדי, עלולים להיווצר אזורים חמים מדי, וזה עלול לפגוע בשבב. אך אם הנורה מוצבת רחוק מדי, החימום יהיה איטי יותר. זו בעיה שצריך לפתור בזהירות. צריך לאזן בין עוצמת הנורה לבין החום שהשבב יכול לספוג. נורות בעלות עוצמה גבוהה מתאימות לחימום מהיר, אך הן יוצרות לחץ רב על מערכת הקירור. אם מערכת הקירור אינה מסוגלת לעמוד בעומס, הנורות יתקלקלו מוקדם מדי.
דרך יעילה יותר לעבודה
היתרון הגדול של שימוש בקרינת אינפרא-אדום הוא שזו תהליך יבש – אין צורך בחומרים כימיים או בחומרי יציבה שמכילים עופרת. אין גם חומרים מזהמים שצריך לנקות. צריך רק לחבר את הנורה, להגדיר את הזמני החימום, והכל יהיה בסדר. זו דרך פשוטה ויעילה להחליף את השיטות הישנות.