שמירה על בטיחות מחממי האוויר בחדר האמבטיה (ועל חמימות האצבעות שלכם)
שימוש במחממי אינפרא-אדום בחדר האמבטיה הוא רעיון נהדר לימים הקרים של החורף. אך בואו נהיה כנים: מים וחשמל הם שילוב מסוכן. בגלל האדים והטיפות האקראיות, נוצרת בעצם “דרך” לחשמל לעבור למקומות שאינם מיועדים לו.
כדי לשמור על הבטיחות, אנו מתמקדים בשלושה דברים עיקריים: גוף הנורה, החיבורים, והחיבור לקרקע.
טיפול באדים
אוויר לח מהווה אתגר – הוא מקל על זרימת החשמל. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים במבודדים מסוג סראמיקה בקצוות הנורות. למה סראמיקה? מכיוון שהיא אינה סופגת מים כמו ספוג. כמו כן, אנו דואגים שיהיה מספיק מרווח בין החוטים – מה שהמקצוענים מכנים “מרווח ביטחון” – כך שטיפות מים לא יוכלו ליצור חיבור בין החוטים החשמליים לבין המסגרת המתכתית.
חיבורים טובים
החיבורים הרגילים מסוג R7 או Sk15 שאנו רואים בכל מקום? הם אינם מתאימים לחדרי אמבטיה לחים. אנו מכסים את החיבורים האלו בצינורות סיליקון או בחומרי חיבור איכותיים. אם לא נעשה זאת, עלולים להיווצר חיבורים לא תקינים שעלולים לגרום לקצר חשמלי. טיפ נוסף: הקפידו על חיבורים טובים של החוטים. אם יש חוטים שיוצאים ישירות לשקע, אתם בעצם מאפשרים למים להגיע לרכיבים החשמליים.
האמצעי הבטיחותי
הכל תלוי בחיבור טוב לקרקע. אנו משתמשים במסגרת מתכתית כדי שאם המבודדים יכשלו, החשמל יוכל לזרום לשקע GFCI באופן מיידי. עדיף שהחשמל ייכבה מאשר שכל רשת החשמל בחדר תהיה פעילה.
הבעיה הקשה: חום מול אטימה
הבעיה היא שאם נשתמש בחומרי אטימה עבים מדי, עלול להיווצר יותר מדי חום סביב בסיס הנורה. אם הבסיס יהיה חם מדי, הפלסטיק עלול להתקלף. צריך למצוא את האיזון הנכון – צריך שהנורה תהיה אטומה מספיק כדי למנוע חדירת מים, אך עדיין צריך מספיק מרווח כדי שהרכיבים החשמליים לא יישרפו. אטימה יתרה היא כמו חוסר אטימה – שניהם מסוכנים.