למה מחממי האינפרא-אדום שלכם נהרסים שוב ושוב (ואיך תיקנו זאת)
בואו נהיה כנים: מים וחשמל הם סיוט אמיתי. בסביבה תעשייתית, לחות היא האויב העיקרי. בין אם מדובר בטיפות מים שנופלות על המחמם, או באדי המים שנוצרים בחדרים לחים – המים תמיד מוצאים דרך להגיע למחממי האינפרא-אדום שלכם.
כאשר טיפת מים פוגעת בצינור הקוורץ החם מאוד, היא לא פשוט נשארת שם – היא גורמת לשוק תרמי. הצינור נשבר, החיבורים נקטעים, ופתאום יש לכם מחמם שאינו עובד, וקו הייצור שלכם נעצר. זה מתסכל מאוד, וגם יקר.
לכן בחרנו ברמת הגנה IP65.
מה בעצם אומר “IP65”?
תראו את הסימן IP65 על טופס המפרטים של המחמם, אך בשפה פשוטה – זה אומר שהמחמם אטום לאבק, ויכול לעמוד בפני זרמי מים שפוגעים בו מכל כיוון.
לא סתם עטפנו את המחמם במכסה – חסמנו את החלקים השונים של המחמם והשתמשנו בחומרים עמידים סביב רכיבי החימום. אך הסוד האמיתי הוא שמדובר לא רק במניעת הצפה, אלא גם במניעת יצירת ערפל פנימי.
במקומות בעלי לחות גבוהה, הלחות נערמת על החלקים הקרים של המחמם. כאשר החשמל פועל, הלחות מתאדה מיד. זה יוצר ענן קטן של חומרים מקורזלים בתוך המחמם, שפוגעים בחוטי החשמל וברכיבים האחרים. העיצוב העמיד שלנו שומר על החלקים הפנימיים של המחמם יבשים, כך שהתהליך המקורזל הזה אף לא מתחיל.
כיצד להאריך את חיי המחמם
כאשר מבודדים את רכיבי החימום מהעולם החיצוני, הכל משתנה. כך נמנע התהליך של התרחבות והתכווצות שקורה כאשר מים פוגעים בזכוכית חמה. כך גם לא יהיו יותר שברים בצינור הקוורץ.
בנוסף, השתמשנו בחומרי חיבור עמידים שיכולים לעמוד בלחץ. ניתן לרסס את האזור סביב המחמם במים, מבלי לדאוג שהחומרים שמחברים את המחמם ייהרסו.
התוצאה? החיבורים החשמליים של המחמם נשארים נקיים. אין חמצון, אין פריצות חשמליות, ופחות בעיות עבור האדם שאחראי על תחזוקת המחמם.
כמה דברים שכדאי לזכור
יש כמובן חיסרון בעיצוב זה – החומרים העמידים האלו גורמים למחמם להיות גדול יותר. לכן, חשוב לבדוק היטב את המסגרות שבהן מותקן המחמם לפני שמחברים אותו.
עוד טיפ: אף שהמחממים האלו יכולים לעמוד בפני טיפות מים, הם אינם מוגנים מפני הצפה ממושכת. אם מים יישארו באזור סביב המחמם למשך ימים רבים, בסופו של דבר משהו ייהרס. חשוב לוודא שהאזור יהיה יבש, כך שהמחמם יחזיק מעמד זמן ארוך יותר.